השפה העברית

ככה סתם

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
למה התכוון המשורר?
למה התכוון המשורר?
לדף הקודם | לדף הבא


מילים: ע. הילל
כָּכָה סְתָם
כְּאִלוּ כְּלוּם נִדְחַפְנוּ לַכְּנִיסָה
עַל הַדֶּלֶת שָׁם כָּתוּב: ד"ר שִׁין עַצְמוֹן
לֹא בְּכַוָּנָה לָחַצְנוּ עַל... הַפַּעֲמוֹן
וּמִיָּד הִרְבַּצְנוּ שֶׁ-כָּזֹאת רִיצָה

יַה-בַּה-יֶה (יַה-בַּה-יֶה)
אַל תִּשְׁאַל אַל תִּשְׁאַל
כָּךְ צִוָּה זְאֵבִיק
זְאַבִיק הַשּׁוּעָל.

כָּכָה סְתָּם נֶחְמָד נוֹרָא לְשַׂחֵק הֵנְדְזַאפּ
הַאֶקְדָּחִים טְעוּנִים, שֶׁקֶט, מְסֻכָּן
תַּ'סַּפָּר הִתְקַפְנוּ פֶּ...תַּע מִן הַצַּד
מַיִּם בּוֹ הִשְׁפְּרַצְנוּ שֶׁ-יָּצָא עָשָׁן

הנדזאפ
שם המשחק בא מהמילים האנגליות hands-up (ידיים למעלה).
חוקי המשחק: הילדים מתפזרים בשכונה, מתחבאים במקומות שונים, ולאחר מכן מתחילים לחפש חרש איש את רעהו, כאשר היד מונפת קדימה והאצבע המורה מושטת קדימה בצורת אקדח. ברגע שמאתרים מישהו, צועקים לעברו תוך הושטת היד עם אצבע הקדח אליו – האנדזאפ, ובכך "יורים" בו והוא הופך "שרוף" ("...הנדזאפ, שרפתי אותך...").
שכלול של המשחק הוא שימוש באקדחי מים, כמו שמתואר בשיר.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022