אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם -- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי -- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי
(תהילים קלז ו).
|
מילים: מנחם מנדל דוליצקי
לחן מזרח־אירופי
ציון תמתי, ציון חמדתי
לך נפשי מרחוק הומיה.
אם אשכחך, יפתי,
עד
תדבק עד מותי לחכי לשוני,
אם לא אזכרכי, בת-ציון הנשמה:
יבש לבבי מחולי, מעוני,
אם תיבש על עניך דמעתי החמה.
יהרס בית חומרי, תהי נפשי לכלימה,
אם יסור מעיני מראה הריסותך.
יהי גרוני כמק, אכול עש ורימה,
אם קולי לא אשא לבכות ענותך.
לא אשכחך ציון, לא אשכחך תמתי,
את כל עוד אחי, תוחלתי ושברי,
ועת כי אמותה, בך תמיד, יפתי,
תהיינה שפתי דובבות בקברי.
גרסה נוספת לבית האחרון:
לא אשכח, ציון תמתי!
את, כל עוד אחי, תוחלתי ושברי.
ועת הכל אשכחה - את שארית נשמתי
וציון, את ציון, תהי עלי קברי!
|
"אם אשכחך"
פרט מתוך כרזה,
ראשית המאה העשרים
(לחצו להגדלה)
|
שלא תאטר - שלא תסגר עלי, שלא תאטם.
- על פי הפסוק: אַל-תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל-תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה; וְאַל-תֶּאְטַר-עָלַי בְּאֵר פִּיהָ (תהילים סט טז).
- פרשנים קושרים את המילה תאטר גם ל־"איטר יד ימינו" (רש"י: "סגור יד ימינו – שאינו משתמש בה").
- שימו לב שיש אי התאמה במין בין הפועל "תאטר" (בנקבה), לבין המילה בור (בזכר). כך ככל הנראה
מופיע גם בשיר המקורי.
לצפיה בשיר בביצוע עוזי מאירי:
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
