|
אחת השגיאות הנפוצות בעברית היא לומר "למלות" (במקום "למלא"):
"
המילה הזאת נחשבת היום לשגיאה, וההסבר המקובל להווצרות השגיאה הזאת הוא הדמיון בין שתי גזרות: גזרת ל"א וגזרת ל"י. השורש מל"א הוא מגזרת ל"א הנוטה על דרך השלמים, ו◄שם הפועל שלה הוא לְמַלֵּא (כמו לְסַפֵּר, לְבַטֵּא). בגזרת ל"י, שם הפועל הוא: לבלות, למנות, לשנות וכו', וכאנלוגיה לגזרה זו נוצרה כנראה הטעות הרווחת.
מעניין לציין, שבזמן המקרא היתה מקובלת דווקא הצורה ה"שגוייה", שנכתבה בכתיב למלאות או לְמַלֹּאת (האל"ף נחה).
הסיבה לזה היא שבעברית המקראית לא היתה קיימת החלוקה הברורה הקיימת היום בין הבניינים והגזרות השונות, ואז הצורה
הזאת לא נחשבה לשגיאה:
וגם בתקופות מאוחרות יותר של העברית השתמשו בצורה למלאות. היא מצוייה לרוב גם בלשון חז"ל, אצל פרשני המקרא ובספרות החדשה.
כאמור, בדקדוק העברי של היום, הצורה התקינה היחידה היא לְמַלֵּא.
הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|