השפה העברית
נוסחי ברכות מירושלים במאה ה-19
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

הפוגע את חבירו בבוקר קודם התפילה יאמר לו "צפרא דמרי טב" – ובשבת "צפרא דשבתא טבא" – ורעהו ישיב לו: "טב למרי". אחר התפילה יאמר הדורש בשלום "שלום" והמשיב ישיב "שלום ברכה וטובה".

הנפטר מחבירו בלילה יאמר לו "בטוב ילין מר" והוא ישיב "ויקיץ מר בישועה ורחמים".

ביום השבת יאמר המברך "שבת שלום" והעונה יענה "שבת שלום ומבורך". במוצ"ש יאמר המברך "שבוע טוב ומבורך" ורעהו יענה "עליכם ועלינו".

בראש חודש יאמר הפותח בשלום "חודש טוב ומבורך" והמשיב יענה "עליכם ועלינו".

בחגים ובמועדים יאמר הדורש בשלום "מועדים לשמחה" ורעהו יענה "חגים וזמנים לששון" בחוה"מ יאמר הדורש בשלום "תזכו לשנים רבות נעימות וטובות" ורעהו ישיב "תזכו ותחיו ותאריכו ימים".

הבא לבית רעהו בעת האוכל יאמר "רפואה וחיים" ולהשותה מים "מים חיים" והם ישיבו "ויוסיפו לך שנות חיים". להמתעטש יאמר "חיים טובים" והוא ישיב את הפתגם הנזכר.

הבא לברך לחתן וכלה ולבעל ברית ולשאר בעלי שמחות יאמר "סימן טוב" והם ישיבו "ה' יחיהו ובחלצי (ביוצאי) דמר"

הבא לבקר את החולה יאמר "לא יאונה לצדיק כל און" והוא ישיב "כברכתא דמר".

היורד לפני התיבה או העולה לתורה ולדוכן ולדרוש בשובו למקומו יאמרו לו היושבים בתתם את ידם על לבם ועל מצחם לאות הכנעה וכבוד "חזק וברוך" והוא גם הוא ינופף את ידו מעל מצחו מעט ויענה "חזקו ואמצו".

כשאחד מבני הישיבה או איזה חברה לא בא יום או יומיים למקום הנועד, בבואו יאמרו לו חבריו "לא יפקד מקומו" והוא ישיב למו "מקומי בל יחסר".


*מתוך: "ירושלים" – "ספר קבוצת מאמרים להאיר ולהעיר על ארץ הקדושה מצבה וקורותיה וכל הנוגע לה בשכבר הימים ובימינו אלה למען דעת כל עם ישראל דברים כהוויתן". יוצא לאור מדי שנה בשנה על ידי אברהם משה לונץ איש ירושלים. שנה ראשונה, וייען תרמ"ב (1882).




© כל הזכויות שמורות