השפה העברית -
השפה העברית
היירוט - מהאתון ועד העיתון
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

לפרשת בלק (במדבר כב - כה)

הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי (במדבר כב לב).

בעיתונות דווח לאחרונה כי "אלפים הפגינו נגד יירוט המשט לעזה". בדומה, נמסר כי "ישראל תייצר סוללות יירוט נוספות מדגם כיפת ברזל". מהו יירוט זה, והכיצד הגיע לשדות הקרב באוויר ובים

השורש יר"ט מוזכר פעם יחידה במקרא בפרשתנו, בהקשר למלחמה מסוג אחר. מלאך ה' פונה לבלעם לאחר שהכה את אתונו במקלו, ושואלו: "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים [=שלוש פעמים]? הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן, כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי".

הפרשנים והתרגומים השונים למקרא נחלקו בהבנת המילים שבסיום הפסוק. יש שקישרו את המילה ירט לרטט, ופירשו שממהר היה בלעם למלא את רצונו של בלק (רש"י); יש שהבינו את המילה במשמעות רצון, ופירשוה על רצונו העז של בלעם לקלל את ישראל (אונקלוס); ויש שדימוה לשורש הערבי ור"ט, שעניינו נפילה לתהום, ובמובן רחב יותר: הסתבכות, ולדבריהם "ירט הדרך לנגדי" פירושו "לא הייתה רצויה הליכתך בעיניי" (רס"ג). נראה שאף בעיני חכמינו בתקופת המשנה קשה הייתה מילה זו, כפי שיכולה להעיד העובדה שדרשוה לשון נוטריקון.

יראה ראתה נטתה

במסכת שבת, מלמדת המשנה, כי מי שכותב שתי אותיות מתחייב משום מלאכת כתיבה בשבת, בעוד הכותב אות אחת פטור. ומה דינו של מי שכותב אות אחת המשמשת קיצור למילה שלמה? בזאת נחלקו חכמינו: "כתב אות אחת נוטריקון: רבי יהושע בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין".

בסוגיית הגמרא על משנה זו, מובאת שאלתו של התנא ר' יוסי בן זימרא, איש הגליל1: "מנין ללשון נוטריקון מן התורה?" [כלומר: איפה מופיעים ראשי תיבות בתורה?], ומובאות לה מספר תשובות. נשוב בהמשך לתשובתו של ר' יוסי עצמו, אך כעת נראה את התשובה השייכת לענייננו: "דבי ר' נתן אמרי: כי יר"ט הדרך לנגדי – יָרְאָה רָאֲתָה נָטְתָה [=כלומר האתון פחדה ולכן סטתה מן הדרך]". המילה ירט לפי דרשה זו מתייחסת לאתונו של בלעם, ולא לדרך כפשט הלשון.

משלישיית הפעלים הנזכרת – יראה, ראתה, נטתה – נתבלט הפועל השלישי, והוא זה שנתקשר בתודעה עם השורש יר"ט יותר מכול. יש להניח שסייעה להתקבעות זו העובדה שלשון נטייה מן הדרך נזכרת רבות בסמיכות למילה שבה אנו עוסקים:
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ... וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' ... וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי.

נראה שהנטייה מן הדרך הדביקה במשמעותה את הצירוף הקשה "ירט הדרך", וכך החלו להשתמש בצירוף זה במשמעות נטייה (ואולי סייעה גם הקרבה הצלילית של יר"ט ליר"ד). נדגים בשני ציטוטים מחכמינו בימי הביניים, מן הרמב"ן ומן הרמב"ם:

בפירושו לספר בראשית מבאר רמב"ן מדוע נפלה רבקה מעל הגמל בראותה את יצחק הולך לקראתה (ולפי פירושו אין מדובר בנפילה ארצה אלא בעצירה והשתהות על גבי הגמל עצמו):
ולדעתי, בראות רבקה איש הולך לקראתו בשדה שירט הדרך והלך בשדה לעומתם, ידעה כי הוא בא לראותם... עשתה כדרך מוסר הנשים לעמוד בהצנע.

אף הרמב"ם בהלכותיו נוקט לשון דומה, אגב עיסוקו בהלכת "לא תחסום שור בדישו": "פרות המהלכות על התבואה לפי שירט להן הדרך אינו עובר עליהן משום בל תחסום".

אישור ליירט

הרמב"ם והרמב"ן דיברו בדרך שעל הקרקע, ומן הסתם לא העלו על דעתם שיבוא יום ותזדקק העברית לפועל שיבטא נטייה מנתיבות השמים2. ברם, אכן נבנו ספינות כאלו, ובעקבות שימושי הלשון מימי הביניים נולד בתקופתנו פועל חדש בבניין פיעל מן השורש יר"ט, לְיָרֵט, שמובנו "להטות מן הדרך", "להסיט מהמסלול" (תרגום של הפועל האנגלי to intercept; ואולי ישנו גם קשר לעובדה שהפועל האנגלי מכיל גם הוא את הצלילים י' ר' ט').

עד מהרה חלה התרחבות במשמעו של היירוט, ושוב לא שימש הוא רק בהוראת הטיה, אלא גם בהוראת השתלטות ואף השמדה. כך, טיל שתפקידו ליירט טיל אחר אינו מאותת לו שיואיל לשנות את נתיבו, אלא מעבירו מן העולם. ובדומה, לא מזמן רעשה הארץ בשל מעצרה של חיילת לשעבר שהדליפה מסמכים מסווגים של צה"ל, שבהם נאמר בין השאר כי אם מזהים מחבל פלוני יש אישור "ליירט" אותו. כמובן, היירוט כאן אינו אלא לשון נקייה לפגיעה מהירה וקטלנית.


1 על שמו נקרא המושב כרם בן זמרה הסמוך לגבול הצפון.
2 כידוע, בהקדמתו לפרקי אבות, "שמונה פרקים", מביא הרמב"ם בין שאר דוגמאות לדברים בלתי אפשריים שעולים בדמיון: "ספינת ברזל תשוט באוויר, ובן אדם שראשו בשמים ורגליו בארץ".

*מתוך מאמר שהתפרסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, במסגרת טור העוסק במילה מפרשת השבוע.
ליצירת קשר עם המחבר: yetsion@gmail.com.