בּ (בּ' דגושה)
|
לִלְבֹּש, לִנְבֹּחַ, לִקְבֹּעַ (דגש קל אחרי שווא נח)
|
(עָצָב) עֲצַבִּים, עֲצַבֵּי־
|
(שָׁלָב) שְׁלַבִּים,שְׁלַבֵּי־
|
ב (ב' רפויה)
|
אֶשְׁנָב, מַשְׁאָב* (אבל ברבים: אֶשְׁנַבִּים ,מַשְׁאַבִּים)
|
(עֵשֶׂב) עֲשָׂבִים, עִשְׂבֵי־
|
עַקְרָב (אבל ברבים: עַקְרַבִּים)
|
תַּעֲבוּרָה
|
*הכלל הרגיל בעברית הוא שהמילים מסתיימות תמיד בב' רפויה. חריגים:
- מספר קטן של מילים שנשאלו מלועזית ושימרו את ההגייה המקורית שלהן (קבב, חבוב, פאב ועוד).
- פעלים מגזרת ל"י בצורת העתיד המקוצר: וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי (במדבר כא א).
- שם חברת הבניה "מִשְׁהָבּ" נוצר כהלחם של שני שמות: משכנות+הבונה. באופן חריג בעברית, השם משמר
את הדגש מהמילה "הבּונה".
כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022