השפה העברית - צורת רבים בלבד
השפה העברית

צורת רבים בלבד

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
צורות יוצאות דופן
צורות יוצאות דופן
לדף הקודם | לדף הבא

צורת רבים המשמשת כיחיד

  • אדוניי - כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי מַצִּית-בְּךָ אֵשׁ (יחזקאל כא ג).
  • אלוהים - לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי (שמות כ).
  • בהמות (סוס יאור, היפופוטם) - בְהֵמוֹת [..] תַּחַת-צֶאֱלִים יִשְׁכָּב – בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה (איוב מ טו-כא).
  • בעלים (במובן של ownership). "הוא הבעלים של הכלב". אבל בסמיכות ביחיד: "בעל הבית", "בעלת הבית".
  • מוניטין1 (סיומת הרבים -ין אופיינית ללשון חז"ל).

צורת רבים בלבד

  • אודות (בצירוף "על אודות"; גורמים, סיבות; במקור אולי: נסיבות), נסיבות, קורות (קורות-חיים).
  • גדולות ונצורות, זלעפות, כלולות, מַעֲשַׁקּוֹת, עשתונות (אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו), מראשות, מרגלות, פרזות, תועפות, תשואות.
  • אמצעים (במשמעות של אמצעים כספיים), בדים (סיפורי בדים), געגועים2, דמים (בעיקר בצורת הנסמך רבים: דמי-חנוכה), הילולים, חיים, חתחתים, ייסורים, כיסופים2, כיפורים2, כישורים2, מעמקים, ניחומים, נכאים (אווירת נכאים), סנוורים (וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים), עוועים (רוּחַ עִוְעִים), רחמים, רפאים, שפטים (עָשָׂה שְׁפָטִים), תחנונים2, תככים, תנחומים.
  • אירוסין ,בתולין, גירושין, (דברי־) כיבושין, נזיקין, נישואין, פיטורין, קידושין.
  • נעורים, זקונים (בֶּן זְקֻנִים), עלומים.
  • פרפראות.
  • כבסים, מדגנים, פיצוחים, שימורים (לֵיל שִׁמֻּרִים, קופסאות שימורים).
  • בגילופין, לחלוטין, לסירוגין, לעיתים, לפרקים (בצירוף ל').

רק בנסמך רבים

  • אשרי־ (אשרינו; אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים)
  • מערומי־ (וְכָל-מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ)
  • נבכי העבר
  • שִׁלְהֵי (=סוף) הקיץ

מילים לועזיות שנראות כמו רבים בעברית

  • לִיסְטִים - שודד, גזלן. המילה נוצרה כתיקון יתר של מעתיקי התלמוד מהמילה ליסטיס (מיוונית: listes)
  • "פילים" - מאנגלית film, סרט צילום
  • פסבדונים - שם־עט, שם שאול של סופר הרוצה בעילום שמו. מלועזית: pseudo – מדומה, דבר שאינו אמיתי; nym – שם
________________
1 המילה משמשת היום גם כיחיד וגם כרבים. במשמעות של "שם טוב" - לרוב ברבים. במובן הכלכלי (goodwill) - ביחיד.
2 בעברית בת זמננו קיימת גם צורת היחיד.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018