השפה העברית - ישב על המדוֹכה
מילון השפה העברית
לדף הבית

ישב על המדוֹכה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
ביטויים ומקורם
לדף הקודם | לדף הבא

"לשבת על המדוֹכה" פירושו להתעמק בבעיה, לבחון אותה לעומק ולמצוא לה את הפתרון הנכון.
אבל מילולית הביטוי לא מובן: מדוע לשבת על מדוֹכוֹת, ואיך ישיבה על מדוֹכוֹת עוזרת לפתור בעיות

קודם כל, שימו לב שאומרים מְדוֹכָה (בחולם) וברבים: מְדוֹכוֹת. פירוש המילה מדוֹכה הוא מכתש, ובן זוגה העלי נקרא מָדוֹךְ, וברבים: מדוכים1.
במקרא מסופר שבני ישראל ליקטו את המן ודכו אותו במדוכה.
ב◄לשון חז"ל קיבלה המילה מדוכה משמעות נוספת של אוכף, כנראה בגלל הדמיון בין צורת המדוכה לצורת האוכף.
    

המילה מְדוֹכָה נגזרת מהשורש דך, שפירושו מחוץ או מרוסק, ובהשאלה – פגוע. וגם ◄מדוכָּא ומדוכדך הן צורות דומות. ועוד מילה שנגזרה מהשורש דך נמצאת בשם בית החולים הירושלמי "משגב לדך" (על פי תהילים ט י: "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה").

המקור לישיבה על מדוכות נמצא בתלמוד הבבלי: "מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר..." (יבמות טז). אלא שמהמשפט הזה אי אפשר להבין מהי בדיוק משמעות הישיבה על המדוכה. יש המשערים שמדובר במושב שצורתו כצורת מדוכה, ויתכן שהכוונה היא כפשוטו – לשחוק את הבעיה במכתש עד לפתרונה.

כפיצוי, נוכל להתעמק בסיפור אחר על מדוכה, ממדרש איכה רבה (פרשה א, סימן ח):
יווני בן אתונה בא לירושלים, ומצא מדוכה (שבורה) מושלכת לארץ.
הביא אותה לחייט ואמר לו: "תפור לי את המדוכה".
הוציא החייט עפר מלא כף היד ואמר ליווני: "שזור לי חוטים מהעפר ואני אתפור לך את המדוכה".

יש פירוש יפה לסיפור הזה של הרב שלזינגר (ואולי קדמו לו בכך), שאומר כך:
היווני והיהודי בסיפור מסמלים את ממלכת יוון ואת עם ישראל. היווני מתבונן בעם ישראל שנראה כמו מדוכה שבורה, ואומר לחייט היהודי שהעם שלו מילא אמנם תפקיד היסטורי (בתור מדוכה) אבל הוא "נשבר" ואין לו תקנה: אי אפשר לתקנו כמו שבלתי אפשרי לתפור בחוט מדוכה שבורה. תשובתו של החייט היהודי היא שעם ישראל רק נראה שבור אבל למעשה הוא כמו חול שקשור בחוטים בלתי נראים, והיווני לא רק שאינו רואה את החוטים המחברים אותו אלא שבוודאי לא יוכל לשזור אותם מן החול.

1 המילה מדוכים מוכרת גם בתחום הביולוגיה. "הקנים והמדוכים" שבעין (rods and cones) הם שני סוגים של קולטני אור הנמצאים ברשתית: הקנים רגישים יותר לאור אבל לא מבחינים בין צבעים שונים. לעומתם, המדוכים רגישים לצבע. המדוכים נקראים ככה בגלל צורתם: הם שמנמנים יחסית וצורתם דומה לעלי.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016