השפה העברית - מכיר,מכירה
השפה העברית

מכיר,מכירה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
שאלה של הגייה
שאלה של הגייה
לדף הקודם | לדף הבא

כדי לדעת איך מנקדים את המיל "מכיר", יש לדעת תחילה מהו השורש שלה ומהי הגזרה. אלא שזה לא כל כך פשוט, מפני שבמילה מכיר חסרה אחת מאותיות השורש: השורש של מכיר הוא נכ"ר, ואת הנו"ן איננו רואים כי היא נעלמה והתלכדה עם הכ"ף שאחריה (מנכירמכּיר).

למען האמת, יש בגילוי הזה הפתעה מסוימת: המשמעות היסודית של השורש נכ"ר היא של זרות, חוסר הכרה (נוכרי, נֵכר, להתנכר), בעוד שהמשמעות של מכיר או מכר הוא אדם שאינו זר. להיפוך המשמעות הזה אין היום הסבר, והוא אחד מאותם מקרים שבהם הסיבות הלשוניות נעלמו בנבכי ההיסטוריה.

שורשים שבהם פ"א הפועל היא נו"ן שייכים לגזרה הנקראת גזרת חסרי פ"נ, או בקיצור חפ"נ. צורת הבינוני של גזרה זו בבניין הפעיל פותחת תמיד בתנועת A ובעיצור שאחריה בא דגש. כך ביחיד, ביחידה, ברבים וברבות: מַכִּיר, מַכִּירָה, מַכִּירִים, מַכִּירות.

דוגמאות נוספות למילים בגזרה זו:

  • מַבִּיט - משורש נב"ט (הוא בעבר: הִבִּיט).
  • מַגִּיעַ - משורש נג"ע (הִגִּיעַ).
  • מַסִּיעַ - משורש נס"ע (הִסִּיעַ).
  • מַקִּיף - משורש נק"ף (הִקִּיף).

התופעה שבה הנו"ן נעלמת ובמקומה בא דגש באות שאחריה נקראת הידמות. הדגש שבא באות אחרי הנו"ן הוא דגש חזק (דגש משלים), והוא אינו מאפשר חיטוף (קיצור) של התנועה (הפתח) גם כשההטעמה מתרחקת ממנה.


ראו גם:
מילים נוספות בגזרה זו: מגיע, מסוק




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018