השפה העברית - מסעדה
מילון השפה העברית
לדף הבית

מסעדה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים וצירופים
לדף הקודם | לדף הבא

המילה "מסעדה" מקורה בשורש סע"ד. שורש זה הוא שורש מקראי הקיים גם בשפות שמיות נוספות ופירושו היסודי הוא תמיכה וחיזוק. למשל: וַתִּתֶּן-לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ: וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי (תהילים יח לו). כלומר: יד ימינך תתמוך בי, תעזור לי.

בלשון המקרא מופיע מספר פעמים הצירוף "סעד את לבו" במשמעות של "אכל". למשל: וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם (בראשית יח ה). הלב שימש במקרא כמקום הרגשות, ולכן המשמעות של הצירוף "לסעוד את הלב", היא של חיזוק ואישוש האדם בעקבות האכילה.

בלשון חז"ל אנחנו מוצאים את המילה "סעודה", שהחליפה בשימוש את המילה המקראית "ארוחה". היום אנחנו משתמשים בשתי המילים, סעודה וארוחה, אך נוצר ביניהן בידול קל במשמעות. הסעודה היום היא בדרך כלל גדולה ומשביעה יותר מסתם ארוחה. ואנחנו מדברים למשל על "סעודה חגיגית" או על "סעודה מפסקת" לפני יום כיפור וכד'.

יש שתי השערות למקור המילה סעודה בלשון חז"ל. האחת היא שמדובר בהתפתחות פנימית בעברית על פי הצירוף המקראי "סעד את לבו". ההשערה השניה היא שמדובר בשאילה מארמית או לפחות בהשפעה של הארמית, מהמילה הארמית סְעוֹדְתָא, בעלת אותה המשמעות.

המילה המודרנית מסעדה חודשה על ידי אליעזר בן יהודה. בחידוש זה הוא עשה שימוש במשמעות החדשה יחסית של השורש סע"ד - אכל, משמעות שמצא במילה סעודה.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016