השפה העברית - דמי חנוכה
מילון השפה העברית
לדף הבית

דמי חנוכה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים וצירופים
לדף הקודם | לדף הבא


– הְמְ... יְלָדִים!... גְּשׁוּ-נָא הֵנָּה... הְמְ... הֵא-לָכֶם "דְּמֵי חֲנֻכָּה"!...

אֲנַחְנוּ פּוֹשְׁטִים אֶת יָדֵנוּ כְּלַפֵּי אָבִינוּ וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּעוֹת בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וְהוֹלְכִים שְׁנֵינוּ לְחֶדֶר מְיֻחָד, בַּתְּחִלָּה בִּמְתִינוּת כִּבְנֵי נִמּוּס וְאַחַר כָּךְ בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ בְּכִרְכּוּרִים וּבְרִקּוּדִים, וְעַד בּוֹאֵנוּ אֶל חֲדַר הַיְּלָדִים אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְאַפֵּק וּמְמַהֲרִים לְקַפֵּץ עַל רֶגֶל אַחַת, לְנַּגֵּן מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת.
(שלום עליכם, דמי-חנוכה)

הסיפור הקצר "דמי חנוכה" של שלום עליכם, שפורסם בעיתון "הצופה" בשנת 1903 בתרגומו של י"ד ברקוביץ, הוא כנראה הטקסט העברי הראשון שנעשה בו שימוש בצירוף "דמי חנוכה" – מעות שנותנים לילדים לכבוד החג. המילה דְּמֵי־ מוכרת לנו כצורת הנסמך רבים של המילה דָּם.
האם יש קשר בין "דמי" ל"דם"? ואיך קיבלה המילה את המשמעות הזאת


בעברית המודרנית, המילה "דמי-" משמשת בצירופים מסוימים במשמעות של כסף שנותנים לאדם למטרה מסוימת. כך למשל, דמי שתיה הם "טיפ"1 – כסף הניתן עבור שירות, דמי כיס2 הן מעות שנותנים לילד לקניות קטנות, דמי הבראה הוא כסף שניתן לעובד עבור הבראה וכו'. בדומה לשאר הצירופים הללו, השתמש גם ברקוביץ' במילה "דמי" כשתרגם את הצירוף "חנוכה געלט" ל"דמי חנוכה".

המילה "דָּמִים", ובנסמך "דְּמֵי־" מופיעה גם במקורות הקדומים יותר במשמעות של כסף, אך שם פירושה הוא תמורה, מחיר או תשלום מוסכם וידוע. משמעות זו היא ותיקה מאוד בעברית: היא כנראה אמנם לא מופיעה בתנ"ך3, אך כבר במגילות ים-המלח אנו מוצאים: "דמי וכול מחיר לוא ישוה ב.." (מגילת חכמת הרזים). ובמשנה ובתלמוד: "פטור מן התשלומין ומדמי העצים" (משנה, פסחים ב ד) – פטור מתשלום עבור העצים, "החליף דמי שור בפרה" (קידושין כח ב) – שילם עבור שור מחיר של פרה ועוד הרבה. המילה מופיעה גם בצורת הרבים הרגילה, למשל: "לא יעשנו דמים על בני חבורה, שאין פודין מעשר שני בירושלים" (משנה, פסחים ז ג).

לפי רוב החוקרים, המילה היא משורש דמ"י, ופירושה "דומה ל..". אבל פירוש זה הוא בעייתי. גם מכיוון שהמילה *דָּמֶה (צורת היחיד המשוערת) אינה קיימת בעברית, וגם מכיוון שתשלום אינו בדיוק "דומה".

אפשרות שניה וסבירה יותר לדעתי היא שהמילה דמים במשמעות של תשלום היא צורת הרבים של המילה "דם". המשמעות של דמים או "דמי-" כתמורה או כמחיר קיימת בארמית ובסורית, ויש לה מקבילה גם באכדית עתיקה. באכדית יש למילה damē (דמים, צורת הרבים של dāmu - דם) משמעות מטונימית של רצח, שפיכות דמים; ובארמית עתיקה נגזרה ממנה משמעות נוספת של "כסף דמים": כסף המשולם ככופר על הריגה. ייתכן כי משמעות זו הורחבה במשך הזמן לציין כל פיצוי כספי על פגיעה או על נזק, ובהמשך - לתשלום כספי כלשהו.

ביהדות אנו מוצאים תהליך דומה בקביעת חז"ל שאת הצווי המקראי "עין תחת עין, שן תחת שן", יש לפרש כפיצוי כספי ולא כנקמה גופנית. גם את הטקסטים המקראיים המזכירים את המילה "דמים" אפשר לפרש כפיצוי כספי, כגון: אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת--אֵין לוֹ דָּמִים (שמות כב א), כלומר אי אפשר לדרוש פיצוי על הריגתו של גנב. וכן: דֹרֵשׁ דָּמִים (תהילים ט יג) ועוד.


1 דמי שתיה - תרגום שאילה מיידיש (טרינק געלט), במקור מגרמנית. המילה Geld בגרמנית פירושה כסף, מזומן.
2 דמי כיס - תרגום שאילה מיידיש (טאשן געלט). בגרמנית: Tasche (ברבים: Taschen) - כיס.
3 ראו בהמשך דוגמאות לפסוקים במקרא שבהם אפשר לפרש את המילה "דמים" ככסף.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016