השפה העברית - עוד ביטויים מקוריים
מילון השפה העברית
לדף הבית

עוד ביטויים מקוריים

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
ביטויים ומקורם
לדף הקודם | לדף הבא

ביטויים רבים שאנו משתמשים בהם יום־יום מבוססים על פסוקי התנ"ך. במיוחד זה כך בפוליטיקה הישראלית, שם כל צד מוצא אישור תנ"כי לדעותיו. הנה כמה מהביטויים הללו והפסוקים עליהם הם מתבססים.

איש באמונתו יחיה

הביטוי הזה הוא חידוש לשוני של השנים האחרונות, והוא נוצר על בסיס דברי הנביא חבקוק: הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (ב ד) – כלומר הנביא מבטיח לצדיק שצדקתו תצא לאור ושאמונתו הישרה באל תתן לו חיים. הביטוי בן ימינו מחליף את המילה צדיק במילה איש – והוא מבטא את רעיון הפלורליזם והסובלנות: זכותו של כל אדם להאמין במה שיבחר, כל עוד אינו פוגע מתוך אמונה זו באחרים.

והיו עיניך רואות את-מורֶיך

בחברה החרדית, המובן המקובל של הפסוק הזה הוא שעל האדם לראות באופן מוחשי את מוריו ורבותיו. אי לכך, נוהגים רבים לתלות בבתיהם דיוקנאות של רבנים חשובים ועליהם כתוב הפסוק הנ"ל.

אבל זה לא פשט הפסוק: הפסוק בישעיהו לא מדבר כלל על מורים רבים אלא על מורה יחיד, ואינו מדבר על מורה בשר ודם, אלא על האלוהים: וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר, וּמַיִם לָחַץ; וְלֹא-יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת-מוֹרֶיךָ (ישעיהו ל כ).

הנביא אומר שלעתיד לבוא הקב"ה לא יהיה עוד נסתר מהאדם ("וְלֹא-יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ") – אלא הוא יהיה נגלה לעיני כל ("וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת-מוֹרֶיךָ").

כי האדם עץ השדה

כשנורית גלרון שרה את שירו המפורסם של נתן זך:
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח  
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה  
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
מבינים שהאדם הוא כמו העץ ואינו נעלה עליו.

אבל השיר הזה מצטט ביטוי תנ"כי, שלקוח מהקשר אחר. בספר דברים נאמר:

כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן
כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (כ יט).

כלומר, הפסוק שואל שאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם שמותר לפגוע בו?
- והוא עונה בשלילה: לא, העץ הוא ידידו של האדם, ואסור לפגוע בו גם בעת מלחמה.

מהרסיך ומחריביך - ממך יצאו

הפסוק "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ", לקוח מתוך נבואת נחמה של ישעיהו (מט יז). הנביא מדבר בו בשם ה', ואומר לציון הנטושה, שהממלכות הזרות שהחריבו אותה עתידות לצאת ממנה, ובניה עתידים לשוב אליה. היום נעשה בביטוי הזה שימוש פוליטי במשמעות הפוכה מהמקור – כטענה כלפי בני העם עצמו, שהם מחריבים את האומה.

ושימו לב לצורה מְהָרְסַיִךְ. זוהי צורת בינוני פועל של בנין פיעל. אבל בעבר ובעתיד איננו משתמשים בבניין פיעל אלא דווקא בבנין קל. אי ההתאמה הזאת בין הפועל לבינוני קיימת גם בעוד שורשים בעברית. למשל:
  • פחד (בעבר) - מפחד (בהווה): אַשְׁרֵי אָדָם, מְפַחֵד תָּמִיד (משלי כח יד)
  • הלך (בעבר) - מהלך (בהווה): איני מהלך (משנה, נדרים ב א)
  • הרוח נשבה (בעבר) - הרוח מנשבת (בהווה) : רוח צפונית מנשבת בלילה (ירושלמי, ברכות א א)

רואה צל הרים כהרים

הביטוי הזה מתאר היום אדם חששן, שרואה מדמיונו יותר ממה שיש במציאות וכך מפחיד את עצמו ללא צורך. אבל המקור קצת שונה – גם במילותיו וגם במשמעותו. בסיפור המקראי דווקא היתה סיבה טובה לפחד.

ספר שופטים מספר על שניים, גַּעַל וזְבֻל (שני שמות רבי משמעות ):
געל השתקע עם אֶחָיו בשכם, ולאחר שרכש את אמונם של תושבי העיר, המריד אותם נגד אבימלך. זבול, שהיה שר העיר מטעם אבימלך, גילה את המזימה, והציע לאבימלך לפשוט על העיר עם שחר. כאשר אבימלך ואנשיו התקרבו לעיר עם אור ראשון, ראה אותם געל, וכך מסופר:

וַיַּרְא-גַּעַל, אֶת-הָעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל, הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים.
אך זבול, שעמד אז לצידו, הטעה אותו ואמר לו: אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים!

... הזמן שהרויח אז אבימלך סייע לו לנצח את געל ואת אנשיו, והוא גירשם מן העיר.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016