מילון השפה העברית
לדף הבית

לעלות לגרדום

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019
מילים וצירופים
לדף הקודם | לדף הבא
בערים רבות בארץ יש רחוב בשם עולי הגרדום. העולים לגרדום היו תשעה מלוחמי האצ"ל ושלושה מלוחמי הלח"י שנשפטו ונידונו למוות בתלייה לפני קום המדינה.

מה פירוש המילה גרדום ומה מקור הביטוי

"שניים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה. זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל" (ראש השנה יח א). גרדום
 
לרומאים בתקופת המשנה היו כל מיני שיטות עונשין ועינויים, ומסכת עבודה זרה (משנה, ע"ז א ז) מזהירה מפניהם ומצווה לא לשתף עמם פעולה:
  • אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים.
    (הדובים והאריות שימשו להיאבקות ולהרג של בני אדם)
  • אין בונין עימהן בסילקי, וגרדון, אסטדיא, ובימה. (הבזיליקה הרומית, הגרדון, האצטדיון והבימה הם ארבעה סוגי מבנים, קבועים וניידים, ששימשו את הרומאים לעינויים ולהוצאה להורג)

נשים לב למילה גרדון. המילה ציינה בלשון חז"ל מין מבנה מדרגות נייד ששימש את הרומאים למשפט מהיר ולהוצאה להורג. מקור המילה הוא בלטינית: gradus, ופירושו מדרגה או צעד. הנאשם עלה על מדרגות הגרדון כדי לטעון את טענותיו האחרונות, ואם לא הצליח לשכנע בטענותיו את השופטים - הוא הוצא ממנו להורג בתליה. מכיוון שהמילה המשנאית המקבילה נוקדה גְרָדוֹן (כך בכ"י קאופמן), יש להניח שהשאילה לעברית לא התבצעה מהצורה הלטינית הרגילה gradus, אלא מצורה אחרת כגון מן היחסה השניה שלה gradum או מיוונית gradon.


מילה דומה אך לא קשורה לגרדון הנ"ל היתה קיימת בלשון חז"ל והיא גַּרְדֹּם במשמעות של גדם או חלק הגבעול החתוך: "שלושה גבעולין ושייריו שניים וגרדומו כל שהוא" (משנה, פרה יא ט).
על פי צורתה, המילה גַּרְדֹּם נשאלה כנראה מארמית, מהשורש גד"ם בתוספת רי"ש.


לאחר תקופת חז"ל, המילה הרומית גרדון (גרדום) המשיכה לשמש בעברית, לרוב בצירוף "לעלות לגרדון (או לגרדום)" - שהתפרש לעתים במשמעות של עלייה למשפט ולעתים במשמעות של הוצאה להורג. במקורות המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון כתיב המילה אינו אחיד - לפעמים המילה נכתבת גרדון בנו"ן ולעתים גרדום במ"ם.

החל משלב כלשהו שקרה כנראה בעברית החדשה, התקבע כתיב המילה גרדום במ"ם. מרגע שהכתיב נקבע לגרדום, נטתה הכף להזדהות מלאה של צורת המילה עם המילה הנדירה גַּרְדֹּם במשמעות הבוטנית שלה ועם ההגייה שלה בפתח. בזיהוי זה תמכה האקדמיה ללשון, כאשר שינתה את ניקוד המילה גַּרְדֹּם (בהוראת "גדם של ענף") לגַּרְדּוֹם (בוי"ו). בזה התמזגו לחלוטין הכתיבים של שתי המילים.


מבחר מקורות: