מילון השפה העברית
לדף הבית

סתם את הגולל

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
ביטויים ומקורם
לדף הקודם | לדף הבא


על אף שאפשר לטעות בביטוי הזה*, הוא בעצם פשוט מאוד. "סתם את הגולֵל על..." – סגר את הנושא באופן סופי.

כבר במקרא נזכר המנהג הקדום לגלול (לגלגל) אבנים כבדות על פי באר או אל פי מערה:
  • וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה.. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל-פִּי הַבְּאֵר. וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ (בראשית כט ג)
  • וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל-פִּי הַמְּעָרָה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם .. וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל-פִּי הַמְּעָרָה, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (יהושע י יח-כז)

בזמן חז"ל נהגו לסתום את מערת הקבורה באבן כבדה שהיו גוללים אל הפתח. אבן זו נקראה גולֵל (בצירה!):
  • "אבלות מאימתי? - [..] מסתימת הגולל" (סנהדרין מז ב)
  • "אמר רבי אבהו: כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסָּתם הגולל..." (שבת קנב ב)

מערת קבורה ובפתחה גולל


כשאנו סותמים את הגולל על משהו, כאילו קברנו אותו וחסמנו את הפתח באבן כבדה.

____________________
* שימו לב שהביטוי הנכון הוא "לסתום" ולא "לחתום (חתם) את הגולל". לגבי המילה גולל – על פי המקורות, יש להגות אותה בצירה. אולם בשנת 2011 האקדמיה ללשון אישרה גם את ההגייה גּוֹלָל, בקמץ, כך שמי שהוגה כך את המילה אינו שוגה.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022